רש"י על נדרים ט״ו א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדרים ט״ו ע״א:א׳ רש"י על נדרים ט״ו ע״א:ג׳ »

2 תְּנַן: קֻוֽנָּם שֶׁאֲנִי יָשֵׁן, שֶׁאֲנִי מְהַלֵּךְ, שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר וְכוּ׳. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא כִּדְקָתָנֵי, ״שֶׁאֲנִי יָשֵׁן״ מִי הָוֵי נִדְרָא? וְהָתְנַן: חוֹמֶר בַּשְּׁבוּעוֹת, שֶׁהַשְּׁבוּעוֹת חָלוֹת עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ וְעַל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּנְּדָרִים. וְשֵׁינָה דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ הוּא! אֶלָּא דְּאָמַר: ״קֻוֽנָּם עֵינַי בְּשֵׁינָה״.

פירוש רש"י על נדרים ט״ו א:ב׳

2 אילימא כדקתני שאני ישן מי הוי נדר - הא שינה דבר שאין בו ממש הוא:

3 אלא דקאמר קונם עיני בשינה - ועין שנדר בו יש בו ממש:

« רש"י על נדרים ט״ו ע״א:א׳ רש"י על נדרים ט״ו ע״א:ג׳ »